ניתוח השתלת איברים

מה היא השתלת איברים?

טכנולוגית השתלת איברים פותחה בשנת 1954 (השתלת כליה, ארה"ב), ועם הניסיון המעשי שצברה, הולכים ועולים אחוזי ההצלחה שלה. בטכנולוגיה זו, ניתן להחליף אברים בין גוף של אדם אחד לגוף של אדם אחר, או לבצע השתלה של איברים מלאכותיים.

סוגי ההשתלות הקיימות כיום הן רבות, וכוללות השתלת לב, לבלב, השתלת קרנית, ריאות, כבד, כליות, עור, עצם, מוח עצם, כלי דם ועוד. כמו כן, מושתלים איברים מלאכותיים ואביזרים כמון קוצבי לב, ולב מלאכותי.

במאמר זה, נפרט על סוגים שונים של השתלות המבוצעות בארץ, ונפרט מידע סטטיסטי ורפואי אודות כל סוג של השתלה.

ניתוח השתלת כליה

כליה נתרמת לרוב על ידי תורם חי. הסיבה להעדפת תורם חי עבור השתלת כליה, היא הבדיקות היסודיות אשר ניתן לבצע לתורם טרם ביצוע ההשתלה, ובכך להעלות את אחוזי ההצלחה וקליטת הכליה הנתרמת על ידי גוף החולה. כמו כן, כליה הנתרמת מאדם חי היא בעלת תוחלת חיים אורכה יותר מאשר כליה הנתרמת מאדם מת, עד לכדי תוחלת חיים גבוהה פי שניים.

בשנים האחרונות, עלו אחוזי ההצלחה של השתלות הכליה לרמת אמינות גבוהה, ובלמעלה מ 90% מהמקרים, כליה שהושתלה תתפקד למעלה משנה, וב- 85% מהמקרים, הכליה תתפקד למעלה מחמש שנים.

ניתוח השתלת לבלב

השתלת לבלב מתבצעת לרוב אצל חולי סוכרת אשר אינם ניתנים לאיזון בדרכים קונבנציונאליות ושימוש בתרופות. המועמד להשתלת לבלב יעבור הערכה רפואית, אשר תקבע את כדאיות ההשתלה, והערכת סיכויי ההחלמה. ההערכה הרפואית תכלול צילום חזה ופגישות רבות עם רופאים מומחים לתחום הסוכרת והשתלות. הניתוח אורך לרוב כ 4 שעות, והחולה נשאר באשפוז שבוע לאחריו.

בניתוח מוצלח, החולה חוזר לתפקוד מלא, תוך 3-6 שבועות, אך מטופל שעבר ניתוח יצטרך לקבל תרופות נוגדות דחייה במשך כל ימי חייו.

ניתוח השתלת כבד

הסיבה הנפוצה לביצוע הניתוח המורכב של השתלת כבד בגוף אדם, היא מחלה סופנית, על רקע של שחמת משנית להפטיטיס. הבעייתיות בהשתלת כבד היא בעיקר לאור הסיבוכים הרבים שמתעוררים לאחר השתלתו, כאשר במרבית המקרים מושתל כבד יוגדר כחולה כרוני התלוי בתרופות.

הנוהל המקובל בישראל בהחלטה לפני השתלת כבד כרוכה בהקמת צוות רפואי מיוחד הבוחנת את מצבו הרפואי של המועמד. החלטת הצוות הרפואי תועבר בסיכומה למועצת ההשתלות במשרד הבריאות, לקבלת ההחלטה.

אחרי השתלת איברים - תרופות נוגדות דחייה

אחת הסיבות העיקריות להצלחתן של השתלות איברים בגוף האדם הן התרופות נוגדות הדחייה. החולים המושתלים כמעט בכל המקרים ימשיכו עד סוף ימיהם לקבל טיפול תרופתי מסוג זה, ובחירת סוג התרופה יבחן לגופו על פי התיק הרפואי של המטופל והחלטת הרופאים המטפלים.

השימוש בתרופות נוגדות דחייה הכרחיות היות והמערכת החיסונית הטבעית של גוף האדם מזהה את האיבר המושתל כגורם זר או זיהום, ומנסה לחות אותו מהגוף.

במידה והמטופל בתרופה מסוימת רגיש אל מרכיביה ואל תופעות הלוואי, במרבית המקרים ניתן למצוא תרופה חלופית אשר תבצע את אותה פעילות.